על עצמי

“הנני…רק כשעיניי רואות אותך, מביט בי…….

מבטך נותן לי חיים. ברגע זה אני קיים

הנני…. כשקולך מדבר אלי….כי נשמע בך קולי..”

(“כך שמעתי”, יעקוב רז)

 

השורשים שלי כאדם, כאיש חנוך, כתרפיסטית וכחוקרת  נטועים בגישה ההומניסטית, בגישת ההכוונה העצמית  ובגישה  הנרטיבית.

 

גישת ההכוונה העצמית הנה גישה הומניסטית אודות טבע האדם, המדגישה את הנטייה הטבעית, המולדת של האדם לצמיחה פסיכולוגית ולהתפתחות (Deci and Ryan, 1985, 1991,  2000;  Ryan and Deci, 2000,a,b) . הסביבה החברתית יכולה לתמוך או לחילופין לדכא את הנטיות הטבעיות של הפרט למעורבות פעילה ולגדילה אישית.

 

בדומה לגישת ההכוונה העצמית, גם הגישה הנרטיבית מאמינה  באנרגיית החיים ובכוחות הרפוי וההתחדשות הטמונים בכל אדם.  (גישות ושיטות).

 

בהלימה לגישות אלה, אני מאמינה ביכולת של כל אחד מאתנו  לעצב את ספור חייו על פי  הכוונות, האמונות והערכים  המחויבויות, והחלומות  הייחודיים לו ולכוון את חייו, בהתאם לכך.

 

גישת ההכוונה העצמית (Self Determination Theory) הנחתה אותי בפתוח תוכנית “בינת הלב” לקדום אינטליגנציה רגשית / אצל ילדים, מורים  וצוותי חינוך (גן-יב”), במסגרת עבודתי במשרד החינוך כפסיכולוגית מחוז תל אביב. גישת ההכוונה העצמית שמשה, אותי (בשיתוף עם צוות מקצועי מאוניברסיטת בן גוריון) בהמשך,  כתשתית רעיונית ויישומית  לתוכנית מקיפה  לקדום מוטיבציה והכוונה עצמית בבתי ספר ולבנית מודל  “צמיחה בקהילה אכפתית” –  קהילה יכולה להיות משפחה, כתה , בית ספר. בקהילה אכפתית מתקיימים תנאים המצמצמים פגיעה ומקדמים התחשבות ואכפתיות  לינק למאמר בנושא.

 

התוכנית מיושמת ונחקרת מאז ועד היום בבתי ספר רבים ברחבי הארץ במרכז למוטיבציה ורגש, באוניברסיטת בן גוריון ובמרכז להכוונה עצמית בחינוך, במכללת קיי בבאר שבע.

 

במסגרות אלה אני שותפה, עד היום, לפתוח מודלים לקדום המשפחה , הכיתה וביה”ס כקהילה אכפתית ומתחשבת, על פי עקרונות גישת ההכוונה העצמית .

 

הקשבה לקולו של הגוף –  לאורך חיי המקצועיים הייתי בהקשבה לקול הפנימי שאותת לי בסיום עשר שנים שהסתיימה תקופה. כשחוויתי איתותים אלה שמתי לב לסימפטומים נוספים של חוסר בתשוקה להיות שם ועשיתי שנוי.  בדיעבד, אני רואה שיש דרך להתחבר למצפן החכם הפנימי שרוצה בהגשמה עצמית. להקשיב לאיתותים, לתרגם את המסר, תוך הסתכלות על מציאות חיי.

 

אני מתרגלת קשיבות לתחושות הגוף (מיינדפולנס) ומשלבת אותה בחיי ובעבודתי המקצועית. מנסה למצוא איזון נכון בין קשב לאחרים לבין קשב לעצמי. מוקירה את ערכה של העצירה וההתבוננות הצלולה, כמפתח לקבלה של המציאות, לאיזון ולבחירת הנתיב הנכון ביחוד  במצבי קונפליקט וקושי בקבלת החלטות.  מצאתי את ההתבוננות המדויקת לאמת הפנימית,  חיונית במצבים בהם אנו מרגישים הצפה רגשית (מצבי לחץ, משבר וטראומה) מצבים בהם המצפן הפנימי  משתבש . קשב לעצמי ולאחרים  יביא אתו תחושת הקלה, בהירות והזדמנות לשינוי.  בשנים האחרונות אני לומדת ומתרגלת מדיטציה בודהיסטית ומשלבת תרגול ותובנות בודהיסטיות במפגשים הטיפוליים.

 

פעולות התנדבות

מנסה לתרום בתחום הציבורי מעשים השואבים מההשראה הבודהיסטית.

מרכזת קבוצת מתנדבים הלומדים ומתרגלים מדיטציה בודהיסטית, לליווי תומך של חולים במצוקה ובני משפחותיהם.

הליווי – תמיכה באמצעות הקשבה ומדיטציה.

הפעילות נעשית במטעם מרכז פסיכודרמה בשיתוף עם פרופ’ יעקוב רז, טובה מרום ותמיר גילת.

 

 

נגישות